לפני מספר חודשים טלטל פסק הדין בעניין קרן אור את עולם ההתחדשות העירונית. כאשר קבע כי בנסיבות מסוימות תוספת שטח אחידה לכל בעלי הדירות אינה בהכרח עומדת במבחן השוויון, הוא הציב סימן שאלה מעל אחד המודלים המקובלים ביותר בענף. כעת, עם הגשת הערעור לבית המשפט העליון, מתברר שהדיון האמיתי רק

המצב הביטחוני בישראל בשנים האחרונות אינו מותיר מקום לספק – עבור בניינים ישנים רבים, התחדשות עירונית כבר אינה רק הזדמנות לשדרוג איכות החיים, אלא צורך ממשי ובמקרים רבים גם הדרך היחידה להבטיח את ביטחונם של בעלי הדירות ובני משפחותיהם. בניינים ותיקים רבים בישראל אינם ערוכים להתמודד עם איומים ביטחוניים, מתקפות

בשנים האחרונות, המודל הנפוץ ביותר בפרויקטים של פינוי־בינוי פשוט יחסית: כל בעלי הדירות מקבלים תמורה זהה. אותה תוספת שטח. אותו מפרט. אותם עקרונות בסיסיים. אלא שפסק דין חדש שניתן לאחרונה מחזק את גישת בית המשפט העליון, בעניין חלוקת התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית, הקובעת כי דירה גדולה יותר צריכה לקבל

בשנים האחרונות יותר ויותר בניינים ישנים בישראל מגיעים לקצה. סדקים בקירות, ברזל חשוף, בטון מתפורר, תשתיות ישנות, בעיות יציבות, ולעיתים גם התרעות חוזרות של מהנדסים או של העירייה. אבל ברוב המקרים, הדיירים ממשיכים לחיות בבניין מתוך מחשבה ש"יהיה בסדר" ו"עוד רגע מתחילים תהליך של התחדשות עירונית" עד שהמציאות טופחת על

בימים של אי ודאות ביטחונית, כאשר המלחמה משפיעה כמעט על כל תחום במשק, רוכשי דירות רבים מוצאים את עצמם שואלים שאלה אחת פשוטה אך משמעותית: מה קורה כאשר הקבלן מאחר במסירת הדירה בגלל המלחמה? האם מדובר ב"כוח עליון" שפוטר אותו מתשלום פיצויים? התשובה המשפטית מורכבת מעט יותר מכפי שנהוג לחשוב.

במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2026 מקודמת החזרה של מס רכוש על קרקעות פנויות, לאחר שבוטל בשנת 2000. מדובר במס שנתי בשיעור של 1.5% משווי הקרקע, עם אפשרות לעלייה עתידית ל־2.5%. על אילו קרקעות יחול המס? כלומר, עצם קיומו של מבנה או שימוש חקלאי אינו מבטיח פטור. סוגיות מרכזיות פטורים והקלות

בעשור האחרון הפכו פרויקטים של התחדשות עירונית למנוע מרכזי בפיתוח הנדל"ן בישראל. לצד היתרונות הרבים, הלכה והתגברה במרוצת השנים דרישה של בעלי דירות לקבל מהיזם ערבות חוק מכר "משופרת": ערבות הכוללת תנאי מימוש נוספים לאלו הקבועים בחוק המכר. לכאורה, מדובר בערבות המעניקה לדיירים רמת ביטחון גבוהה יותר במצב בו היזם

החלטה מעניינת של ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז תל אביב בעניין היתר לבניית בריכה בדירת הגג. תיאור המקרה: המבקשים, בעלי דירת גג במבנה שנבנה בהתאם לתכנית תמ"א 38, ביקשו לבנות במרפסת הדירה בריכת שחיה בגודל 10.5 מ"ר ובעומק של 1.1 מ'. המתנגדים, בעלי הדירה שמתחת לדירת הגג ובעלי דירת הגג

מקובל לחשוב שמשא ומתן הוא תהליך רציונלי, מבוסס עובדות, אינטרסים וכללים, בפועל הוא מושפע לעיתים קרובות מרגש. פעמים רבות, דווקא לא המידע, לא הכוח המשפטי ולא הנתונים הם אלה שקובעים את תוצאת המשא ומתן, אלא הדרך שבה אנשים מנהלים את הרגשות שלהם בזמן אמת. פחד, כעס, אכזבה, או תחושת איום,

המקרה עסק בחברת 'שיא דיפנס'. בעליה ד"ר יחיאל סופר ("ד"ר סופר") פעל עבור חברת שפיר בהסכם למתן שירותים, במטרה להחתים בעלי זכויות על הסכם לביצוע פרויקט התחדשות עירונית שתקים חברת שפיר. בגין הסכם זה עתיד היה לקבל ד"ר סופר שכר משפיר. לאחר חתימת ההסכם בין הצדדים, מונה ד"ר סופר למנהל