ב-16 באוקטובר 2026 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), המרחיב את חובות הבטיחות גם למזמיני עבודות הבנייה, ובמקרים רבים ליזמים עצמם. השינוי מחייב היערכות משפטית ותפעולית, לרבות בחינת הסכמי הביצוע וחלוקת האחריות בין היזם לקבלן. מה משתנה בתקנות? עד כה, עיקר האחריות לניהול הבטיחות באתרי הבנייה התמקדה

רכשתם דירה, הבנייה מתעכבת, ואז מגיעה הודעה שמונה לפרויקט כונס נכסים. האם הסכם הרכישה עדיין בתוקף, והאם תקבלו את הדירה שהובטחה לכם? מינוי כונס נכסים אינו מבטל את הסכם הרכישה באופן אוטומטי. במקרים רבים הכונס פועל לייצוב הפרויקט ולהשלמת הבנייה. עם זאת, המינוי מעיד על קשיים שמחייבים בחינה של מצב

בית המשפט אפשר לרוכשים לבטל עסקאות ולממש ערבויות חוק מכר, אף שהפרויקט נמצא בהשלמה באמצעות כונס נכסים. ההחלטה מעניקה משקל חדש למועד המסירה, אך אינה מאפשרת לבטל כל עסקה שהתעכבה מה קורה כאשר היזם נקלע לקשיים, הפרויקט מועבר לכונס נכסים והדירה צפויה להימסר באיחור של שנים? האם הרוכש חייב להמשיך

בהחלטה שניתנה ביום 23.8.2026, אפשר בית המשפט המחוזי בתל אביב לשתי משפחות לבטל הסכמי רכישה של שלוש דירות בפרויקט תמ"א 38 ולממש את ערבויות חוק המכר שניתנו להן. פרויקט שנקלע לקשיים לאחר שהיזם קרס, מונה לפרויקט כונס נכסים וגובש מתווה להשלמת הבנייה. עם זאת, שיעור הביצוע עמד על כ-61% והמסירה

כמה מ"ר מגיעים לבעל דירה? האם כל בעלי הדירות צריכים לקבל אותה תמורה? מה קורה כשיש דירה בעלת מאפיינים מיוחדים, והאם שינוי בתנאי השוק מאפשר לפתוח מחדש הסכם שכבר נחתם? גילוי דעת חדש עושה סדר בכמה מהשאלות החשובות ביותר בעסקאות התחדשות עירונית. ביום 10 באוגוסט 2026 פורסם ע"י הרשות להתחדשות

בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה האחרונה, מורגשת עלייה במספר פרויקטי ההתחדשות העירונית שבהם היזם המקורי מוחלף ביזם אחר במהלך חיי הפרויקט. התופעה נובעת ממגוון סיבות: קשיי מימון, האטה במכירות, שינויים בעלויות הביצוע, שינויי מגמה בשוק הנדל"ן, ולעיתים גם מהחלטה עסקית של יזם למכור פרויקט לפני מימושו, "לגזור" רווח מהיר ולהתמקד בפרויקטים

לפני מספר חודשים טלטל פסק הדין בעניין קרן אור את עולם ההתחדשות העירונית. כאשר קבע כי בנסיבות מסוימות תוספת שטח אחידה לכל בעלי הדירות אינה בהכרח עומדת במבחן השוויון, הוא הציב סימן שאלה מעל אחד המודלים המקובלים ביותר בענף. כעת, עם הגשת הערעור לבית המשפט העליון, מתברר שהדיון האמיתי רק

המצב הביטחוני בישראל בשנים האחרונות אינו מותיר מקום לספק – עבור בניינים ישנים רבים, התחדשות עירונית כבר אינה רק הזדמנות לשדרוג איכות החיים, אלא צורך ממשי ובמקרים רבים גם הדרך היחידה להבטיח את ביטחונם של בעלי הדירות ובני משפחותיהם. בניינים ותיקים רבים בישראל אינם ערוכים להתמודד עם איומים ביטחוניים, מתקפות

בשנים האחרונות, המודל הנפוץ ביותר בפרויקטים של פינוי־בינוי פשוט יחסית: כל בעלי הדירות מקבלים תמורה זהה. אותה תוספת שטח. אותו מפרט. אותם עקרונות בסיסיים. אלא שפסק דין חדש שניתן לאחרונה מחזק את גישת בית המשפט העליון, בעניין חלוקת התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית, הקובעת כי דירה גדולה יותר צריכה לקבל

בשנים האחרונות יותר ויותר בניינים ישנים בישראל מגיעים לקצה. סדקים בקירות, ברזל חשוף, בטון מתפורר, תשתיות ישנות, בעיות יציבות, ולעיתים גם התרעות חוזרות של מהנדסים או של העירייה. אבל ברוב המקרים, הדיירים ממשיכים לחיות בבניין מתוך מחשבה ש"יהיה בסדר" ו"עוד רגע מתחילים תהליך של התחדשות עירונית" עד שהמציאות טופחת על