כל המאמרים

שני בתים צמודים זה לזה בארסוף – אחד מהם, של ראובן, בנוי ומאוכלס, והשני, השייך לשמעון, נמצא במצב של שלד בנייה. המעבר היחיד לביתו של שמעון מתבצע דרך שביל גישה, "דרך שירות", העובר בשטחו של ראובן. שביל זה מסומן בתכנית המתאר המקומית מתחילת שנות ה-70, ובזכותה ניתנת גישה אל הנכס

מעשה ביורשים שירשו מחסן בגודל 19.5 מ"ר בבניין בין 13 יח"ד בצפון הישן של תל אביב שעובר הליך התחדשות עירונית מסוג הריסה ובניה מחדש. היורשים טענו כי המחסן אשר בבעלותם הוא שווה ערך לדירת מגורים, לא חתמו על ההסכם עם היזם ודרשו לקבל דירה בבניין תמורת המחסן. לטענתם, אמנם היחידה

סכסוך משפחתי סביב דירת ירושה אשר הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, מעלה שאלות מרתקות על הממשק בין זכויות קנייניות, דיני ירושה, והתחדשות עירונית. במרכז הסכסוך עמדה דירה בבעלות משותפת של שתי אחיות – האחת מחזיקה ב-15/16 מהזכויות, והשנייה ב-1/16 בלבד. התובעת, בעלת החלק הארי, ביקשה לפרק את

יזמים במכרזים ציבוריים- תחכום או תרמית? פסק הדין התקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין מכרז עיריית בת-ים מהווה נקודת מפנה בפרשנות דיני המכרזים בישראל. המקרה, שבמרכזו עומד היזם משה אהרוני, מעלה שאלות מהותיות הנוגעות לאיזון העדין בין עידוד יזמות, שמירה על עקרונות תום הלב, והשאיפה ליעילות כלכלית במכרזים ציבוריים.