מקובל לחשוב שמשא ומתן הוא תהליך רציונלי, מבוסס עובדות, אינטרסים וכללים, בפועל הוא מושפע לעיתים קרובות מרגש. פעמים רבות, דווקא לא המידע, לא הכוח המשפטי ולא הנתונים הם אלה שקובעים את תוצאת המשא ומתן, אלא הדרך שבה אנשים מנהלים את הרגשות שלהם בזמן אמת. פחד, כעס, אכזבה, או תחושת איום,
המקרה עסק בחברת 'שיא דיפנס'. בעליה ד"ר יחיאל סופר ("ד"ר סופר") פעל עבור חברת שפיר בהסכם למתן שירותים, במטרה להחתים בעלי זכויות על הסכם לביצוע פרויקט התחדשות עירונית שתקים חברת שפיר. בגין הסכם זה עתיד היה לקבל ד"ר סופר שכר משפיר. לאחר חתימת ההסכם בין הצדדים, מונה ד"ר סופר למנהל
במשרדנו, העוסק בין היתר בתחום המקרקעין והסכמי מכר של דירות, אנו רואים בהסכם המכר לא רק מסמך פורמלי, אלא אבן יסוד משפטית שנועדה בראש ובראשונה להבטיח את זכויות הרוכש בעסקת הרכישה. הסכם מכר ערוך היטב מעניק לרוכש הגנה על כספו לאורך כל שלבי העסקה, ומבטיח כי כל תשלום המשולם למוכר
ביהמ"ש העליון משנה גישה: ניתוח פסק הדין- 'זוהר חוצות' רקע המקרה עוסק בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה עתירה בנוגע למכרז לתפעול מתקני פרסום חוצות בעיר קריית אונו. המערערת (זוהר חוצות) טענה כי יש לפסול את הצעות המשיבות בשל פגם בערבויות שהגישו. עובדות מרכזיות בית המשפט מציין
התפתחות ההלכה החדשה של בית המשפט העליון –'זוהר חוצות' ההלכה המסורתית על פי ההלכה הפסוקה המסורתית, פגם בערבות בנקאית נחשב ככלל לפגם מהותי המחייב את פסילת ההצעה. כפי שנקבע: "ההלכה בעניין זה סוכמה בספרו של עומר דקל, מכרזים, כרך ראשון (2006), שם הוא מציין כי: 'הלכה פסוקה היא כי פגם
מגמת ההגמשה בפסיקת בית המשפט העליון מבוא ערבות בנקאית היא אחד מתנאי הסף החשובים ביותר במכרזים ציבוריים. לאורך השנים, הפסיקה אימצה גישה מחמירה ביחס לפגמים בערבויות, וקבעה כי ככלל, פגם בערבות יוביל לפסילת ההצעה. לאחרונה ניתן לזהות מגמת ריכוך בפסיקת בית המשפט העליון. הרציונל להלכה המחמירה ההקפדה היתירה על תנאי
כידוע לכם ודאי, רשויות מקומיות רבות הכריזו כי הן מקדמות מדיניות חדשה או תכנית מתאר אשר תחליף את מדיניות ההתחדשות העירונית שהייתה נהוגה עד לתום שנת 2024 בתחומן. הקבלנים מצידם, אצו רצו להספיק עד תום שנת 2024 להגיש תכנית לעירייה על מנת לעמוד בתנאי הסף, זאת על מנת שהתכנית שהגישו
האם מותר ליזם לרשום סעיף בחוזה מכר, בו ההצמדה למדד תחול על תשלום שטרם פורסם? בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לקבל תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי רוכשת דירה כנגד יזם לאחר שהיזם חייב אותה בתשלום מדד נדחה אשר יחול במועד מאוחר מיום התשלום. דוגמא להמחשת הסוגייה: בהסכם הרכישה נקבע
שני בתים צמודים זה לזה בארסוף – אחד מהם, של ראובן, בנוי ומאוכלס, והשני, השייך לשמעון, נמצא במצב של שלד בנייה. המעבר היחיד לביתו של שמעון מתבצע דרך שביל גישה, "דרך שירות", העובר בשטחו של ראובן. שביל זה מסומן בתכנית המתאר המקומית מתחילת שנות ה-70, ובזכותה ניתנת גישה אל הנכס
סכסוך משפחתי סביב דירת ירושה אשר הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, מעלה שאלות מרתקות על הממשק בין זכויות קנייניות, דיני ירושה, והתחדשות עירונית. במרכז הסכסוך עמדה דירה בבעלות משותפת של שתי אחיות – האחת מחזיקה ב-15/16 מהזכויות, והשנייה ב-1/16 בלבד. התובעת, בעלת החלק הארי, ביקשה לפרק את
משרד: 050-3334510 | 052-5618484 פקס: 153-97486672 כתובת: דולב 4, רעננה (אמדוקס פארק) אימייל: contact@law-schwartz.com
הוקם ע"י artinbal.com | פיתוח ושדרוג: eldadmatmon.com
A new look, same legal excellence.
Our new website is almost here. Stay tuned.
לוק חדש – אותה מחויבות מקצועית.
האתר החדש שלנו כמעט מוכן. שווה לחכות.
