העברת רכוש במשפחה-חלק א'

העברת רכוש במשפחה: שיקולים משפטיים ומעשיים – חלק א'

העברת רכוש בין בני משפחה היא סוגיה מורכבת המערבת היבטים משפטיים, כלכליים ורגשיים. מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה מדגיש את החשיבות של תכנון מוקדם ותיעוד נאות בהעברות רכוש כאלה. במאמר זה נרחיב על הנקודות העיקריות ונציע המלצות מעשיות מפורטות.

התביעה המפתיעה בעקבות צוואת האם

בפסק דין מעניין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, נדחתה תביעה לפסק דין הצהרתי בעניין בעלות על שתי דירות עמידר. המקרה מדגיש מספר עקרונות משפטיים חשובים.

עובדות המקרה

התובע הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי, בטענה כי שתי דירות עמידר הרשומות על שם אמו המנוחה שייכות לו ואינן חלק מעיזבונה. לטענתו, אמו הבטיחה לו בעל פה כי הדירות יועברו על שמו בכפוף לתשלום מלוא דמי הרכישה לעמידר. התובע טען כי שילם את הסכום הנדרש בשנת 1991, אך אמו נפטרה בשנת 1992 בטרם הושלמה העברת הזכויות.

מנגד, הנתבעים (חלק מאחיו של התובע ואחיינית מאחות שנפטרה) טענו כי הדירות לא הובטחו לתובע, וכי התשלומים שבוצעו נעשו למעשה מכספי האם עצמה. עוד טענו כי האם לא ערכה צוואה וכל רצונה היה שהדירות יחלקו בין האחים בחלקים שווים.

דחיית התביעה לבעלות על דירות- נימוקי בית המשפט:

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה מחמת שיהוי ולגופה, תוך התייחסות למספר נקודות מפתח:

שיהוי משמעותי:

התביעה הוגשה כ-24 שנים לאחר פטירת האם, מספר חודשים בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות של 25 שנים החלה על מקרקעין מוסדרים. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן כל הסבר או נימוק לשיהוי המשמעותי בהגשת התביעה.

היעדר ראיות מספקות:

בית המשפט קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה בשני היבטים מרכזיים: ראשית, לא הוכחה הסכמה בין התובע לאמו המנוחה להעברת הדירות על שמו. שנית, לא הוכח כי הכספים ששימשו לרכישת הזכויות בדירות היו ממקורותיו האישיים של התובע.

התנהגות לא עקבית:

בית המשפט ציין כי התובע לא נהג כמנהג בעלים בדירות לאורך השנים שכן- לא התגורר בדירות, לא גבה שכר דירה עבור מגורי אחיו באחת הדירות ולא ביצע כל פעולה הקשורה לזכויותיו הנטענות בדירות במשך 24 שנים.

חשד להפעלת לחץ:

בית המשפט התרשם כי התובע הפעיל לחץ על אחיו שלא להתנגד לתביעה, עובדה שהטילה צל נוסף על מהימנות טענותיו.

דחיית התביעה לבעלות על דירות- הלקחים המשפטיים

פסק הדין מדגיש מספר עקרונות מפתח ומהווה תזכורת לחשיבות התיעוד, הפעולה המהירה להגנה על זכויות, וההתנהגות העקבית בכל הנוגע לטענות בעלות על נכסים:

1. חשיבות התיעוד: בהיעדר הסכמה כתובה או ראיות חזקות אחרות, קשה להוכיח הבטחות או הסכמות שניתנו בעל פה, במיוחד לאחר פטירת אחד הצדדים.
2. השפעת השיהוי: הגשת תביעה זמן רב לאחר התגבשות עילת התביעה, ובפרט סמוך למועד ההתיישנות, עלולה לפגוע משמעותית בסיכויי התביעה.
3. חשיבות ההתנהגות העקבית: התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם טענות הבעלות, לאורך תקופה ארוכה, עלולה לפגוע במהימנות הטענות.
4. זהירות בסכסוכי ירושה: סכסוכים משפחתיים סביב ירושה הם מורכבים ורגישים. יש לנהוג בזהירות ובשקיפות בכל הנוגע לרכוש משפחתי.

סיכום חלק א'

העברת רכוש במשפחה היא תהליך מורכב ורגיש. כדי להבטיח העברתו ביעילות- תוך שמירה על יחסים משפחתיים תקינים ועל רווחתם של כל הצדדים המעורבים- נדרשת גישה מושכלת ומקיפה.

חלק ב' של המאמר יעסוק בהשלכותיו של פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה-ובסוגיות העולות ממנו לרבות; כמה זמן יש לאדם להגיש תביעה? אם אדם רוצה להעביר רכוש לילדיו- מהי הדרך הנכונה ואיך אפשר להבטיח שזה יקרה? מהן האפשרויות להעברת רכוש ואלו דרכים עיקריות קיימות להעברתו? מהי החשיבות שבתיעוד – ולסוף – פרקטית- מהן ההמלצות המעשיות?

לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ראה תמ"ש 24330-05-16.