פסיקה חדשנית בנושא שינויים בכתב יד על צוואה מודפסת

בית המשפט לענייני משפחה דן לאחרונה בהתנגדות לקיום צוואה שנערכה בדרך של תיקונים בכתב יד- על גבי צוואה קודמת מודפסת.

בית המשפט קבע כי תיקונים בכתב יד על גבי צוואה מודפסת תקפים ומחייבים, ובכך שינה את חלוקת הירושה של איש עסקים בעשרות מיליוני שקלים.

פסיקה זו מעלה שאלות חשובות בנוגע לכשרות משפטית, תקפות צוואות, והשפעה בלתי הוגנת-

וכלל- מעלה שאלות מהותיות לגבי אופן עריכת צוואות ופרשנותן בישראל.

רקע המקרה

איש עסקים ישראלי, נשוי בשנית ואב לשניים מנישואים קודמים, הלך לעולמו ב-2020 כשהוא מותיר אחריו רכוש בשווי עשרות מיליוני שקלים. בשנת 2013 חתם על צוואה מודפסת שהורישה את רוב רכושו לילדיו מנשואיו הראשונים, עם סכומים מוגדרים לאלמנתו, גרושתו, ונהגו הוותיק. כחצי שנה לפני פטירתו, הוסיף שינויים בכתב ידו המשנים את החלוקה כך שעיזבונו יחולק באופן שווה בין בת זוגו ושני ילדיו מנישואיו הראשונים.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי יש לקיים את הצוואה המעודכנת עם התיקונים בכתב יד, מהטעמים הבאים:

1. הצוואה נחשבת תקפה -למרות שנערכה על גבי מסמך מודפס! זאת בהתאם לפרשנות סעיף 19 לחוק הירושה.
2. נקבע כי הפגמים הצורניים הנטענים הם שגיאות טכניות מינוריות, הניתנות לתיקון מכוח סעיף 32 לחוק הירושה.
3. על פי חוות דעת מומחית מטעם בית המשפט, לא נמצאו עדויות שהמנוח נעדר כשרות לצוות במועד עריכת הצוואה. המתנגדים לא הצליחו לסתור חוות דעת זו. לכן נקבע כי, למרות הידרדרות במצבו הרפואי של המנוח, הוא היה כשיר מנטלית לערוך את השינויים בצוואה.
4. בית המשפט דחה את הטענה כי האלמנה השפיעה על המנוח באופן בלתי הוגן, וקבע כי לא הוכחה מעורבות כלשהי של האלמנה בעריכת הצוואה. בית המשפט הדגיש את הצורך בראיות משמעותיות לביסוס טענה כזו.
5. בית המשפט קבע כי המתנגדים לא הוכיחו תלות של המנוח באלמנה או באחר, ולא הוכח כי הצוואה נערכה מחמת השפעה בלתי הוגנת.

השלכות הפסיקה

1. תוקף שינויים בכתב יד: הפסיקה מבהירה כי ניתן לשנות צוואה מודפסת באמצעות תיקונים בכתב יד, כל עוד השינויים עומדים בדרישות החוק.
2. גמישות בפרשנות החוק: בית המשפט הפגין גמישות בפרשנות הדרישות הצורניות, תוך שמירה על העיקרון של כיבוד רצון המצווה.
3. חשיבות הכשירות המנטלית: הפסיקה מדגישה את החשיבות של הערכה מקצועית ואובייקטיבית בקביעת כשרות משפטית.
4. נטל ההוכחה בטענות להשפעה בלתי הוגנת: פסק הדין מחדד את הנטל הכבד המוטל על המתנגדים להוכיח טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת.
5. גמישות בשינוי צוואות: הפסיקה מחזקת את זכותו של אדם לשנות את צוואתו עד הרגע האחרון, גם אם השינוי משמעותי מבחינה כלכלית.

השוואה לפסיקות קודמות

פסק דין זה מתיישב עם מגמה בפסיקה הישראלית המכירה בתקפותן של צוואות בכתב יד שנערכו על גבי מסמכים מודפסים. למשל, בע"א 7255/18 פלוני נ' אלמוני, קבע בית המשפט העליון עיקרון דומה. הפסיקה הנוכחית מחזקת ומרחיבה את ההלכה הזו, ומדגישה את הגמישות בפרשנות דיני הצוואות לטובת כיבוד רצון המצווה.

השלכות עתידיות

1. גמישות בצורת הצוואה: צפויה גמישות רבה יותר בצורת עריכת הצוואות, כל עוד הן משקפות באופן ברור את רצון המצווה.

2.חשיבות התיעוד: המקרה מדגיש את החשיבות של תיעוד מדוקדק של מצבו הקוגניטיבי של המצווה.

3.זהירות בהגשת התנגדויות: מתנגדים פוטנציאליים יצטרכו לשקול בקפידה את סיכויי ההצלחה של התנגדותם.

4.הדגשת אוטונומיית הרצון: פסק הדין מחזק את העיקרון של כיבוד רצון המצווה, גם כאשר הוא מבוטא בדרכים לא שגרתיות.

לסיכום,

פסיקה זו מדגישה את המורכבות של דיני הירושה ואת החשיבות של עריכת צוואות באופן ברור ומדויק- בפרט כאשר מדובר בנכסים בעלי ערך רב.

פסיקה זו גם מחזקת את העיקרון של כיבוד רצון המת, תוך שמירה על איזון עדין בין גמישות פרוצדורלית לבין הקפדה על הגנה מפני ניצול וכפייה.

אין חולק כי, היא צפויה להשפיע על האופן שבו בתי המשפט, עורכי דין, ואזרחים מתייחסים לעריכת צוואות ולהתמודדות עם מחלוקות בנושאי ירושה בעתיד.

ובמילים אחרות- פסק הדין צפוי להשפיע על הפרקטיקה של עריכת צוואות ועל אופן הדיון בהתנגדויות לקיומן.

    מספר תיק: 51059-02-21